איך לקבל הפיצוי המקסימאלי בתביעה בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת עבודה

*מאת עו"ד תומר בכר

על מנת לוודא כי נפגע בתאונת עבודה, יקבל את הפיצוי המקסימאלי מהמוסד לביטוח לאומי ומחב' הביטוח, עליו לפעול בצורה נכונה, תוך שימת לב לפרטים חשובים במהלך הדרך, החל מרגע קרות התאונה ועד לקבלת הפיצוי. במאמר זה, מפורטות אחת עשרה נקודות חשובות, שמומלץ לשים אליהן לב לאחר פגיעה בתאונת עבודה, ואשר התנהגות על פיהן, תעלה באופן משמעותי את הסיכוי לכך שהפגע יקבל את הפיצוי המקסימאלי המגיע לו בעקבות מצבו הרפואי והתפקודי תוצאת התאונה.

כמובן, מאחר ומדובר במאמר כללי, אין לייחס את האמור בו למקרה ספציפי כלשהו ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו לפני נקיטת פעולה כלשהי, משפטית, רפואית או אחרת. מאחר וייתכנו מקרים שבהם יהיה על הנפגע לפעול על פי נקודות חשובות נוספות המתאימות לעניינו, ואשר אינן מפורטות במאמר זה, מומלץ לפני ביצוע פעולה כלשהי, לפנות ולהתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום זה.

  1. קבלת הפרטים הרלוונטיים המלאים

מייד לאחר התאונה, חשוב מאד לדאוג לקבל את כל הפרטים הרלוונטיים הנוגעים לאירוע. החל מפרטיהם המלאים והמדויקים של כל המעורבים בתאונה לרבות שמותיהם, כתובות מגוריהם, הכתובת והמיקום המדויק של האירוע ופרטיהם של העדים לתאונה והפצועים האחרים. למעשה, כל פרט שנראה חשוב, עדיף לרשום מייד לאחר התאונה על מנת שלא יישכח מאוחר יותר.

  1. צילום זירת האירוע והנזק שנגרם לגוף

כשמתאפשר הדבר, מומלץ לצלם את זירת האירוע והגורם לתאונה מכמה זוויות צילום, על מנת שניתן יהיה גם אח"כ, בחלוף זמן, להתרשם מהסיבה לקרות התאונה ומעוצמת הפגיעה. באותה הזדמנות, רצוי גם לערוך מספר תמונות של נזקי הגוף שנגרמו לצורך תיעוד הפגיעה, שכן ישנם סוגים רבים של פגיעות (לרוב שפשופים ומכות שטחיות), אשר עם הזמן מחלימות מבלי להשאיר כל סימן. במקרים כאלו רצוי שתהיה תמונה של הנזק בידי הנפגע על מנת שיוכל להוכיחו בפני המוסד לביטוח לאומי וחב' הביטוח בבוא העת.

  1. קבלת הטיפול הרפואי הראשוני

קבלת הטיפול הרפואי המתאים לאחר התאונה הינו הנושא החשוב ביותר שכן הבריאות קודמת לכל. לאחר פגיעה בתאונת עבודה יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בבי"ח ללא כל דיחוי שהוא. הסיבה לכך כפולה. ראשית, כמובן, על מנת לדאוג לבריאותו של הנפגע. שנית, על מנת שיהיה בידיי הנפגע תיעוד של קרות התאונה. לצורך כך, יש לפרט בפני המוסד הרפואי אליו נעשתה הפנייה, איך בדיוק קרתה התאונה, איפה, מתי וכו'. כמו כן, חשוב שהנפגע ידגיש ממה בדיוק הוא סובל כתוצאה מהתאונה על מנת שגם לתלונותיו יהיה תיעוד. תוך כדי מתן הפרטים הללו יש לוודא שהכל נרשם בדו"ח הרפואי וכי הנפגע מקבל לידיו העתק של הדו"ח הרפואי שנערך.

  1. בניית התיק הרפואי ושמירת המסמכים

ברוב המקרים, נזקי גוף נוטים להתגבש רק כעבור חודשים רבים ולעיתים אפילו לאחר שנה מיום התאונה. לכן, על הנפגע לדאוג לקבל את כל הטיפולים הרפואיים הנחוצים במהלך התקופה הנ"ל, תוך שהוא פונה לרופאים המתאימים לפי תחום מומחיותם (אורטופד, נוירולוג וכו'), ומוודא שהם רושמים בתיקו הרפואי את כל תלונותיו והטיפולים שהוא מקבל.

ישנן שלוש סיבות מדוע חשוב כל כך לקבל טיפול רפואי מתאים לאחר פציעה בתאונה. הראשונה והחשובה ביותר היא כמובן על מנת לשמור על הבריאות ולוודא שהמצב הרפואי, קל ככל שיהיה, מטופל ע"י מומחה רפואי. ניסיון העבר מוכיח בכל פעם מחדש כי נפגעי תאונות שפנו לקבלת טיפול רפואי מתאים לאחר פציעתם, צמצמו את הסיכויים לפיתוח נכות רפואית ו/או הצליחו להקטין את הנכות שנגרמה להם מהפגיעה.

הסיבה השנייה היא לצורך המשך קבלת תיעוד רפואי על אופי הפגיעה. בכל פעם שהנפגע מקבל טיפול רפואי, חייב הגורם המטפל לרשום דו"ח רפואי מתאים, המציין בין היתר את תאריך הפניה וקבלת הטיפול, תלונותיו של הנבדק, סוגי הבדיקות שנעשו ותוצאותיהם, מסקנותיו של הגורם הבודק והמלצותיו.

צריך שיהיה ברור, תביעת הפיצויים תקום ותיפול בהתבסס על מה שמצוין במסמכים הרפואיים השונים הללו.

כאשר הנפגע מוותר על בדיקה רפואית לאחר התאונה, לא תהיה לו כל אפשרות להוכיח לאחר מכן, מה היה מצבו לאחר התאונה, ממה סבל וכד', מצב שיאפשר לביטוח לאומי ולחב' הביטוח לטעון שהחוסר בתיעוד רפואי רלוונטי מהתקופה שלאחר התאונה, מוכיח שהפגיעה כלל לא הייתה ו/או הייתה מזערית ביותר.

הסיבה השלישית היא העובדה שישנו קשר ישיר בין מספר הפניות לקבלת טיפולים רפואיים ו/או בדיקות רפואיות ובין סכום הפיצויים שיתקבל לאחר מכן מחב' הביטוח, בגין הכספים ששילם הנפגע בעבור הטיפולים והבדיקות הנ"ל ובגין הכאב והסבל שנגרם לו.

טעות נפוצה אשר מבוצעת ע"י נפגעי תאונות היא קבלת טיפול רפואי רב מידיי, אשר אינו ריאלי ו/או מתאים ו/או מתקבל על הדעת בהתחשב באופי פגיעתם. אדם שנפגע בתאונה, מוטלת עליו החובה להוכיח את נזקיו ואת העובדה שהטיפול הרפואי שקיבל ו/או יקבל בעתיד הינו הגיוני ומתקבל על הדעת והינו תוצאה של התאונה ולא של דבר מה אחר, כגון מצב רפואי שקדם לתאונה או תחלואה טבעית כלשהי. אם כמות הטיפולים הרפואיים הינה בלתי הגיונית בהתחשב באופי הפגיעה, קרוב לוודאי שהנפגע לא יקבל החזר כספי מלא על הוצאותיו בגין קבלת הטיפולים הרפואיים הנ"ל.

לאור כל האמור לעיל, מומלץ לנפגעים בתאונות להיות אובייקטיביים והגיוניים לאחר התאונה, בכל הנוגע לכמות הטיפולים אותם הם מקבלים, ולהמשיך לקבל טיפולים רפואיים, רק כל עוד הם באמת זקוקים לכך ומצבם מיטיב לאור אותם טיפולים.

  1. שמירת הקבלות ושאר המסמכים החשובים

חשוב לשמור על כל מסמך רפואי או אחר הנוגע לאירוע או לתאונה שגרמו לפגיעה. כמו כן יש לשמור על כל קבלה הנוגעת להוצאות שנגרמו לנפגע כתוצאה מפגיעתו כגון נסיעות לטיפולים, קניית תרופות ועזרים רפואיים, עזרה במשק הבית וכד' ולדאוג להעבירן לעורך הדין המטפל בעניין בהקדם האפשרי.

במידה ובשל הפגיעה, נזקק הנפגע לעזרת צד ג' בביצוע עבודות משק הבית כגון ניקיון, עריכת קניות, ביצוע תיקונים וכד' ואין אפשרות לקבל מנותני השירות הנ"ל קבלה או חשבונית רשמית, יש לדאוג לערוך רשימה מסודרת של ההוצאות, תוך פירוט מדויק לגבי מהות ההוצאה, תאריך, סכום ושמו של נותן השירות. גם את הרשימה הנ"ל יש להעביר בכל תקופה מסוימת לעורך הדין המטפל בעניין, על מנת לעדכנו בנוגע להוצאותיו של הנפגע.

חשוב מאד לשמור על כל תלושי השכר מלפני התאונה ואחריה ולהעביר העתק מהם לעורך הדין בהקדם האפשרי. לעצמאים מומלץ לשמור על כל דוחות מס הכנסה ומע"מ שהוגשו על ידם לפני התאונה ואחריה.

  1. הימנעות משיתוף פעולה עם החוקרים מטעם חב' הביטוח

יש לזכור כי חברות הביטוח, אשר הינן הנתבעות ברוב המקרים, שולחות מטעמם חוקרים, על מנת לנסות ולדלות פרטים בנוגע למצבו של הנפגע ולפרטי התאונה. חוקרים אלו בדרך כלל מקליטים או מתעדים את השיחה ללא ידיעת הנפגע ואחר כך משתמשים בדבריו בבית המשפט, לעיתים תוך כדי סילופם והוצאתם מהקשרם. למרות שברוב המקרים אנשים אלו יציגו עצמם ככאלו אשר מעוניינים לעזור לנפגע לקבל את הפיצוי המגיע לו, מטרתם האמיתית היא ההפך מכך.

מומלץ אפוא להימנע מכל מגע איתם, לא להכניסם הביתה בשום אופן ולעולם לא לענות על שאלותיהם, אפילו אם נראה שהתשובות לא תוכלנה לגרום שום נזק. יש להיות ערני בנוגע למעקבים שנערכים על ידי חוקרים מטעם חב' הביטוח ולדאוג לעדכן את כל הקרובים ובני משפחתו של הנפגע בנוגע לכך בהתאם, שכן לעיתים החוקרים מנסים להשיג מידע גם דרכם.

יש להיזהר מפני מסירת פרטים כלשהם לאנשים זרים, בנוגע לתאונה או לאירוע אשר בעקבותיו נתבעים הפיצויים, למצבו הרפואי והנפשי, התעסוקתי, המשפחתי וכד' של הנפגע, היות ויתכן שאנשים אלו הינם חוקרים מטעם חב' הביטוח והמידע הנ"ל ישמש כנגד הנפגע בעתיד.

החוקרים מטעם חב' הביטוח נוהגים לא פעם להציג עצמם כדמויות שונות, כגון פקידים מטעם הביטוח הלאומי, שכנים חדשים, עורכי סקרים ואפילו לטעון כי נשלחו ע"י עורך דינו של הנפגע כדי לעזור לו בתביעתו. לכן מומלץ להימנע מקיום כל קשר איתם וממסירת כל מידע בנוגע למצבו של הנפגע או לפרטי התאונה וחשוב מכל, לעולם לא לחתום על שום מסמך שיוצג על ידם.

אחת ממטרותיהם של החוקרים מטעם חברות הביטוח, הינה ליצור קשר עם הנפגע לאחר התאונה (לעיתים אפילו עוד בבית החולים), על מנת לגבות את עדותו ולשכנעו שלא לפנות לקבלת עזרה וייצוג משפטי ע"י עורך דין. כמו כן, חוקרי חב' הביטוח לעיתים מנסים לנצל את מצבם ומצוקתם של הנפגעים ו/או בני משפחתם, תוך מתן הבטחות שווא כי הם (החוקרים) בעצם באו במטרה לעזור לנפגעים לקבל את המגיע להם במהירות האפשרית וכי אין צורך בעירובו של עורך דין.

החוקרים הנ"ל יהיו ברוב המקרים מנומסים מאד, בעלי כושר שכנוע מפותח וחזות אמינה, אך לעולם אין לשכוח כי הם עובדים של חב' הביטוח, וכי נאמנותם האמיתית היא כלפי חב' הביטוח ולא כלפי הנפגע. תפקידם האמיתי של החוקרים הנ"ל הוא לגרום לנפגע לסיים את תביעתו בצורה המהירה ביותר, תוך כדי קבלת הפיצוי הנמוך ביותר, ולמטרה זו הם בדרך כלל מנסים להחתים את הנפגע או בני משפחתו על טופס הסכמה לסילוק תביעתו עבור סכום זעום, בידיעה כי לאחר החתימה על טופס שכזה כמעט ואין דרך חזרה.

כל עבודתם של חוקרי חב' הביטוח תעשה תחת הבטחותיהם והרושם שהם עושים הכל למען הנפגע וכי הם "מאד מעוניינים" לעזור לו לקבל את הפיצוי המגיע לו, אבל צריך שיהיה ברור כי כוונתם היא בדיוק ההפך, היות והם עובדים של חב' הביטוח ובסיום יום עבודתם עליהם לדווח על הצלחותיהם למעבידתם.

תוך כדי עבודתם, מנסים החוקרים הנ"ל לבנות בעצם את קו ההגנה של חב' הביטוח במקרה של הגשת תביעה ע"י הנפגע. החוקרים שואלים את הנפגע על התאונה ועל פציעתו, תוך שימוש בטקטיקה מסוימת של הדרכת הנפגע ו/או כל אדם אחר הנחקר על ידם, לו לומר בדיוק את מה שהם רוצים לשמוע, כך שלבסוף יכול להיווצר מצב בו הנפגע מפיל עצמו בפח ללא ידיעתו, ומודה בתרומתו לקרות התאונה ו/או בכך שמצבו הרפואי בעצם אינו כל כך חמור. על כן מומלץ להימנע בכל מחיר מכל שיחה עם החוקרים הנ"ל.

  1. החזרה לשגרה בבית ובעבודה לאחר התאונה

כאשר המצב הרפואי והתפקודי מאפשר זאת, מומלץ לנפגע להתחיל ולנסות לחזור חזרה לשגרה בביתו ובמקום עבודתו. לעיתים הדבר מצריך ירידה בכמות שעות העבודה או חזרה לעבודה עם מגבלות רפואיות שונות כגון איסור על הרמת משקלים כבדים וכד', אולם בכל מקרה, חשוב שלא לשבת בבית לאחר התאונה בחוסר מעש אם המצב לא מחייב זאת. הפיצוי שיתקבל לאחר מכן, יבוסס על מצבו הרפואי והתפקודי של הנפגע כפי שיעלה מהמסמכים הרפואיים ולכן, במידה ואין במסמכים הרפואיים סיבה כלשהי להיעדרותו של הנפגע מעבודתו, אזי גם אם נעדר מעבודתו בפועל, לא יקבל על הפסדי שכרו פיצוי מלא מחב' הביטוח.

כל האמור לעיל לגבי החזרה לשגרה בעבודה, נכון גם לגבי החזרה לשגרה בבית. אם המסמכים הרפואיים לא יעידו על כך שהנפגע נזקק לעזרת צד ג' בביצוע הפעולות בביתו, אזי לא יהיה ביכולתו לקבל פיצוי על כך מחב' הביטוח, גם אם שילם על כך בפועל לנותני השירותים השונים והציג את הקבלות המתאימות.

  1. הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי

שלב חשוב ביותר בניהול התביעה לקבלת הפיצויים, הינו הגשת התביעה לביטוח הלאומי על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה. רק לאחר שהתאונה תוכר כתאונת עבודה, יוכל הנפגע לקבל פיצוי כספי מהביטוח הלאומי. חשוב לזכור, ישנן תאונות אשר למרות שעל פניהן נראות כאילו ברור שנחשבות לתאונות עבודה, בפועל החוק אינו מכיר בהן ככאלו.

אי לכך, ברור שאופן מילוי טופס התביעה הנ"ל והמסמכים המצורפים אליו, הינם משמעותיים ביותר ולעיתים קרובות יכולים להיות קריטיים, שכן טעויות בניסוח טופס התביעה או החסרה של מסמכים רפואיים מסוימים, יכולות להביא לכך שהתביעה תידחה והמשמעות לכך תהיה, שהנפגע לא יקבל את הפיצוי המגיע לו, אלה רק אם יצליח בהוכחת תביעתו בשלב של ערעור בפני ביה"ד לעבודה. אולם, אם גם בשלב הערעור לא יצליח הנפגע להוכיח כי התאונה הינה תאונת עבודה כמשמעותה בחוק, הרי שבעצם יהיה זה סופו של ההליך מול המוסד לביטוח לאומי. לדחיית התביעה בשלב זה תהיה משמעות נוספת והיא אובדן האפשרות לתבוע את חב' הביטוח של המזיק (המעביד וכו').

אי לכך, מומלץ מאד לחשוב היטב לפני כל מילה ומילה שכותבים בטופס התביעה ובמידה והנפגע אינו בטוח באופן מילוי הטופס בעצמו, רצוי מאד שייפנה לעזרתו של עורך דין העוסק בתחום זה, על מנת שיוכל להנחותו כיצד יש למלא את טופס התביעה באופן הטוב ביותר.

  1. הגשת התביעה לקביעת דרגת נכות ובדיקה ע"י הוועדה הרפואית במסגרת המוסד לביטוח לאומי

לאחר שהתאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, יקבל הנפגע פיצוי עבור ימי המחלה אשר אושרו לו ע"י הרופא המטפל בעקבות התאונה, ואשר הוגשו למוסד לביטוח לאומי. לאחר מכן, יהיה על הנפגע להגיש טופס תביעה נוסף על מנת להיבדק על ידי ועדה רפואית אשר תקבע האם בעקבות התאונה הנפגע נשאר עם נכות מסוימת, זמנית או צמיתה.

גם את טופס התביעה הזה חשוב למלא בצורה הנכונה, תוך שימת לב לכל פרט שנכתב ולכל מסמך שמצורף אליו שכן טעויות בניסוח התביעה או בהגשת המסמכים הרפואיים יכולים לגרום לכך שהנפגע לא יקבל את הנכות המגיעה לו.

אי לכך, גם בשלב זה מומלץ מאד לחשוב היטב לפני שכותבים כל מילה ומילה בטופס התביעה ובמידה והנפגע אינו בטוח לגבי אופן מילוי הטופס בעצמו, רצוי מאד שייפנה לעזרתו של עורך דין העוסק בתחום זה, על מנת שיוכל להנחותו ולמלא את טופס התביעה באופן הטוב ביותר.

לאחר הגשת טופס התביעה לקביעת דרגת נכות, יוזמן הנפגע לבדיקה בפני הועדה הרפואית אשר תקבע את נכותו בעקבות התאונה. בפני הועדה הרפואית יש להציג את כל המגבלות הרפואיות אשר מהן סובל הנפגע בעקבות התאונה. גם לאופן בו מתארים בפני הועדה הרפואית את המגבלות מהן סובל הנפגע ישנה חשיבות רבה מאד שכן שוב, כל מילה חשובה והטעות הקטנה ביותר יכולה להביא לכך שהנפגע לא יקבל את הנכות המגיעה לו.

לכן, חשוב מאוד שהנפגע ייוועץ עם עורך דין העוסק בתחום זה לפני בדיקת הועדה הרפואית, על מנת שיקבל את ההנחיות המדויקות והמתאימות לקראת הבדיקה ויוכל להעלות את סיכויו לקבל את הנכות המגיעה לו.

  1. זהירות מפני התיישנות התביעה

נפגעי תאונות עבודה יכולים ברוב המקרים להגיש שני סוגים של תביעות לפחות. האחת מול המוסד לביטוח לאומי והשנייה (ברוב המקרים) מול המעביד וחב' הביטוח שלו. מבחינת מועדי ההתיישנות, הרי שמדובר בשני מועדים שונים לגבי שני סוגי התביעות. את התביעה נגד המוסד לביטוח לאומי יש להגיש עד שנה מיום התאונה (למרות שלעיתים ניתן להגישה גם לאחר חלוף השנה אולם הפיצוי יהיה מופחת בהתאם), ואילו התביעה מול חב' הביטוח בדרך כלל תתישן בחלוף 7 שנים מיום התאונה או קרות הנק. במקרים שבהם הנפגע הינו קטין, תתישן התביעה נגד חב' הביטוח בדרך כלל בהגיעו לגיל 25, דהיינו 7 שנים לאחר הגיעו לגיל 18. אולם, למרות הזמן הרב שבו ניתן עפ"י החוק להגיש את התביעה, מומלץ שלא להגיש את התביעה זמן רב מידיי לאחר התאונה, שכן ככל שהזמן עובר, תהיה ההנחה שהפגיעה לא הייתה קשה שכן אחרת, התביעה הייתה מוגשת בשלב מוקדם יותר.

חשוב לזכור, ספירת מועד ההתיישנות הינו עד ליום הגשת התביעה לביהמ"ש או למוסד לביטוח לאומי, דהיינו לאחר שהוגשה התביעה לביהמ"ש או למוסד לביטוח לאומי, מפסיקים את הספירה והתביעה לא יכולה יותר להתיישן.

מצד שני, את התביעה מול חב' הביטוח לא מומלץ להגיש בסמוך למועד התאונה, אלה רק לאחר שברור שנזקיו של הנפגע התגבשו, וכי לא תהיה בעתיד כל החמרה במצבו הרפואי או הנפשי. הסיבה לכך הינה שאם לאחר קבלת הפיצוי וסגירת התיק, תחול החמרה במצבו של הנפגע, לא ניתן יהיה יותר לפתוח את התיק ולתבוע פיצויים נוספים מחב' הביטוח.

  1. ייצוג ע"י עורך דין מומחה בתחום הנזיקין – חובה

נפגעי תאונות ו/או בני משפחתם, אשר אינם שוכרים את שירותיו של עורך דין המתמחה בתחום הנזיקין בכלל וייצוג נפגעי תאונות בפרט, במועד קרוב ככל האפשר ליום הפגיעה, עלולים לפגוע בתביעותיהם ובסיכוייהם לזכות בפיצוי מתאים. ההצלחה של רוב התביעות מן הסוג הזה, מבוססת רובה על איסוף וארגון חומר הראיות הרלוונטי, הכולל אישורים ותעודות רפואיות שונות, דוחות חקירה, עדויות, תמונות וכד' ועל מינויו של מומחה רפואי או אחר, המתאים ביותר לצורכי התיק אך לא רק. החשוב מכל הוא ידיעת החוק והפסיקה המתאימים. מקרים רבים, אשר בהם מעורבים נפגעי תאונות, האמורים לקבל מאות אלפי שקלים ואף יותר כפיצוי על פגיעתם, מסתיימים בקבלת פיצוי מזערי בלבד, רק בשל העיכוב בפניה לעורך דין מומחה בתחום זה.

לאחר הפנייה לעורך הדין, יש תמיד לדאוג להיות בקשר רצוף איתו ולוודא שהוא מעודכן בכל הפרטים וההתפתחויות במצבו של הנפגע, מבחינת שינויים במקום עבודתו, תפקידו, משכורתו או שעות עבודתו, מצבו הרפואי וכד'. כל שינוי שכזה יכול להשפיע על תביעתו של הנפגע ועל שיעור הפיצוי שישולם לו.

*הכותב הינו בעל משרד עורכי דין העוסק בייצוג נפגעי תאונות עבודה.
ליצירת קשר עם עו"ד תומר בכר לחץ כאן