ניתוח פסק הדין בענין שרגא ויטנר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים"-עעמ 2774/01 moncler jackets canada goose jacket ugg sale cheap ugg boots uk moncler outlet canada goose jacket moncler pas cher abercrombie pas cher louboutin soldes moncler louboutin soldes louboutin pas cher abercrombie milano moncler outlet bottes ugg abercrombie pas cher ugg sale moncler moncler sale canada goose uk ugg boots uk cheap ugg boots moncler sale canada goose uk doudoune moncler abercrombie france louboutin pas cher doudoune moncler louboutin pas cher louboutin soldes abercrombie outlet moncler sale ugg pas cher abercrombie france ugg boots uk moncler coats canada goose sale ugg uk ugg outlet moncler uk canada goose sale moncler abercrombie soldes louboutin femme moncler pas cher hollister pas cher doudoune moncler ugg outlet christian louboutin pas cher christian louboutin abercrombie italia moncler uk moncler coats ugg soldes giubbotti peuterey woolrich donna abercrombie soldes ugg uk
 מאמרים בתכנון ובניה Minimize

Current Articles | Categories | Search | Syndication

Friday, October 27, 2006

 

פסק הדין עעמ 2774/01

שרגא ויטנר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים"

 מאת: עו"ד עדי ברוך

פסק דין ויטנר הנ"ל הארוך והמנומק של כב' השופטת דורית בייניש מיום 4.9.2005 (בהסכמת כב' השופטת א' פרוקצ'ה וכב' השופט א' גרוניס) התווה בין השאר את המבחן לשאלה מתי ייחשבו מקרקעין כמקרקעין הגובלים בתחומה של תכנית פוגעת והוא אינו חופף למבחנים השונים שאימצו בתי המשפט עד לפס"ד זה.

 

בפסק הדין נקבע בין השאר כדלקמן:

בסעיף 28

 "הגענו איפוא למסקנה כי על מנת שמקרקעין ייחשבו גובלים בתוכנית, נדרשת ככלל השקה פיזית בין גבול התכנית לבין המקרקעין. לכלל זה קבענו שני חריגים מוגדרים כאשר ההשקה בין התכנית למקרקעין מופרעת על ידי שטח פתוח צר בדרך כלל בן מטרים ספורים; וכאשר בין התכנית למקרקעין מצוי כביש שכונתי צר."

 

ובסעיף 31

"לסיכום, ככלל מקרקעין ייחשבו כמקרקעין הגובלים בתחומה של תוכנית לצורך תביעת פיצויים לפי סעיף 197, באשר המקרקעין משוקים פיזית ל"קו הכחול" של התכנית כפי שסומנה על גבי תשריט התכנית.
יחד עם זאת, כאשר ההשקה בין התכנית למקרקעין מופרעת על ידי שטח פתוח צר או על ידי כביש שכונתי צר, לא יהא בכך כדי לשלול את מעמדם של המקרקעין כ"מקרקעין גובלים" בתכנית.
"תחום התכנית" הוא המקום בו מסומן "הקו הכחול" על גבי תשריט התכנית ואין לקבוע גבולות אחרים לתכנית לצורך תביעת פיצויים על פי סעיף 197."

 

בסעיף 26 לפסק הדין לגבי החריג הראשוני  - שטח פתוח צר נקבע, בין השאר:

"חריג זה יתקיים כאשר בין המקרקעין לתוכנית מצוי שטח פתוח צר, שבדרך כלל רוחבו מטרים ספורים בלבד ולגדר חריג זה עשויה להיכנס אף חציצה צרה מן הסוג שפרט הנשיא זילר בעמ"נ  הלברייך; תעלת נוי צרה שמים רדודים זורמים בה, שביל צר המשמש את הציבור כמעבר בין שתי חלקות, או שדרת, עצים טורית שנטעה לנוי. לעומת זאת, כאשר בין המקרקעין לתוכנית מפרידה חציצה משמעותית, כגון שטח פתוח רחב, או מבנה בנוי, לא יתקיים חריג זה."

 

ובהמשך . . .

 

"איננו רואים להגדיר את מספר המטרים המדויק אשר הופך שטח פתוח לשטח צר דיו לשם כניסה לגדר החריג ואף איננו מציגים רשימה סגורה של "חציצות צרות" מן הסוג שפירט הנשיא זילר; אם זאת יש להניח שככלל שטח העולה על מטרים ספורים יהי בו כדי לנתק את ההשקה הפיזית. . .

יש להניח שחריג זה יפורש על ידי ועדות הערר ובתי המשפט בצמצום."

 

בסעיף 27 לפסק הדין לגבי החריג השני - כביש צר, נקבע, בין השאר

"ככל שהכביש יוצר חציצה משמעותית יותר, קרי ככל שהוא רחב וראשי יותר, כך תפחת הנטייה להכלילו בגדר החריג. על כן, לגדר חריג זה ייכנסו רק מקרים בהם בין התכנית לבין המקרקעין עובר כביש שכונתי צר, או דרך כבושה או סלולה. לגדר חריג זה לא ייכנסו דרכים בין-עירוניות, או כבישים עירוניים המהווים עורקי תנועה ראשיים ורחבים."

 

בהמשך . . .

 

"לא בכל מקרה שבו עובר כביש בין התכנית הפוגעת ובין המקרקעין ייכנס לגדרו, אלא רק כאשר מדובר בכביש שכונתי צר או מכשולים מסוגו (כגון דרך מסומנת) כאמור לעיל.


גם ביחס לחריג זה, ראינו להותיר בידי ועדות הערר ובתי המשפט שיקול דעת מסוים, ולפיכך נמנענו מלקבוע באופן החלטי את רוחבו המרבי של כביש אשר יבוא בגדר החריג."

 

לפי פסק דין ויטנר הנ"ל עולה איפוא לכאורה באופן סכמטי כדלקמן:

לענין שטח פתוח צר

השקה פיזית – גובל.

אם בין המקרקעין לתכנית מצוי שטח פתוח צר ברוחב מטרים ספורים בלבד – גובל.

אם בין המקרקעין לתכנית חציצה צרה כגון תעלת נוי שמים רדודים זורמים בו – עשוי להיות גובל.

אם בין המקרקעין לתכנית חציצה צרה כגון שביל צר המשמש את הציבור כמעבר בין שתי חלקות – עשוי להיות גובל.

אם בין המקרקעין לתכנית חציצה צרה כגון שדרת עצים טורית שנטעה לנוי – עשוי להיות גובל.

אם בין המקרקעין לתכנית מפרידה חציצה משמעותית כגון שטח פתוח רחב – לא גובל.

אם בין המקרקעין לתכנית מפרידה חציצה משמעותית כגון מבנה בנוי – לא גובל.

מספר המטרים הספורים המדויק אשר הופך שטח פתוח לשטח צר דיו לשם כניסה לגדר החריג – לא הוגדר.

רשימת "חציצות צרות" – לא הוצגה רשימה סגורה.

ההנחה לפירוש החריג על ידי ועדות הערר ובתי המשפט: בצמצום

 

לענין כביש שכונתי צר

אם בין המקרקעין לתכנית עובר כביש שכונתי צר- גובל.

אם בין המקרקעין לתכנית עוברת דרך כבושה – גובל.

אם בין המקרקעין לתכנית עוברת דרך סלולה – גובל.

אם בין המקרקעין לתכנית עוברות דרכים בין עירונית – לא גובל.

אם בין המקרקעין לתכנית עוברים כבישים עירוניים המהווים עורקי תנועה ראשיים ורחבים – לא גובל.

אם בין המקרקעין לתכנית עובר כביש שכונתי צר או מכשולים מסוגו כגון דרך מסומנת – גובל.

הרוחב המרבי של כביש אשר יבוא בגדר החריג – לא נקבע באופן החלטי.

  

 הביקורת

לדעת כותב המאמר תוצאת פסק דין ויטנר מהווה פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בזכויות נפגעים מתכניות לפיצויים אשר באם הם אינם נכנסים לחריגים האמורים לעיל ימצאו עצמם בפני שוקת שבורה, עם זכויות פגועות שלא ניתן לקבל עליהם פיצוי כספי, לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.

 

לדעת כותב המאמר מן הראוי לשנות את הלכת ויטנר הנ"ל ולקבוע כפי שנקבע בעבר בענין וארון (ע"א 603/77 משה ורבקה וארון נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים פד"י לג (3) 409 והדיון הנוסף הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים נ' משה ורבקה וארון פד"י לה (1) 561), שכל מקרקעין אשר נפגעו על ידי תכנית בין אם הם נמצאים בתוך תחום התכנית ובין אם לאו יכולים לתבוע פיצויים.

 

יש לחזור להלכה הקודמת בענין וארון ולקבוע כפי שנקבע בענין וארון ואושר בע"א ע"י כב' השופטים ח' כהן ושמגר ובד"נ גם ע"י כב' השופט מ' בייסקי (דעות המיעוט בע"א היו של כב' השופט ברק ובד"נ של כב' השופט ברק וי' כהן).

 

יש לחזור ולקבוע כפי שקבע כב' השופט שמגר בע"א וארון כדלקמן:

 

"...אין הצדקה לכך שנתייחס רק לפגיעה במקרקעין שבתוך תחום התכנית. הוראות המשפיעות על קרקע שכנה, למשל, יכולות להשפיע באותה מידה ממש על קרקע שכנה שבתוך תחום התכנית ועל קרקע שכנה שמחוץ לתחום התכנית ואין למצוא הצדקה לכך שהאחד יהיה זכאי לפיצויים, למרות שההוראה אינה מתייחסת אליו במישרין – אלא לקרקע שכנה בלבד, והשני, השוכן מעברו של תחום התכנית ומחוצה לו ושהושפע באותה מידה ממש, לא יהיה זכאי לפיצוי."

 

 הלכת ע"א וארון המוצדקת, תומצתה יפה בד"נ על ידי השופט י' כהן שהיה בד"נ בדעת מיעוט וכדלקמן:

 

" על פי דעת שופטי הרוב בע"א 603/77, בעלי מקרקעין, שעל נכסיהם לא הוטלה כל הגבלה על פי תכנית, יהיו זכאים לפיצויים מהועדה המקומית (בכפוף לסייגים שבסעיפים 200 - 201), בלי כל הגבלה לגבי מקום הימצאם של אותם מקרקעין, אם כתוצאה מהתכנית ירד ערך המקרקעין".

 

אפילו כב' השופט אהרון ברק, שהיה בדעת מיעוט בע"א ובד"נ וארון, קבע בע"א וארון שמן הראוי שהמחוקק יתערב וכדלהלן:

 

" מודע אני לעובדה כי בעלי הקרקעות השכנות לקרקע עליה הוחלה תכנית חדשה עשויים להפגע פגיעה קשה בעקבות ביצוע של התכנית החדשה. יתכן כי הם ראויים לפיצויים. ענין זה מחייב, לדעתי, שידוד מערכות כולל בתפיסה המונחת ביסוד הפיצויים הניתנים עד כה, הן במסגרת חוקי התכנון והבניה והן במסגרת חוקי ההפקעה. שידוד מערכות זה מן הראוי שיבוא מבית מדרשו של המחוקק, אשר בידו אף הכח לדאוג לכך כי לרשות ועדות התכנון יעמדו מקורות המימון הדרושים..."

 

לסיכום, כדי להגיע לתוצאה צודקת על פיה כל מקרקעין שנפגעו מתכנית יוכלו לתבוע פיצוי, על בית המשפט העליון לשנות את ההלכה שנקבעה בפסק דין ויטנר, לחזור להלכה שנקבעה בעבר בע"א וד"נ וארון ו/או לחילופין על הכנסת לתקן את ס' 197 לחוק התכנון ובניה ולהכניס בו הוראה מפורשת המאפשרת לכל מקרקעין שנפגעים מתכנית לתבוע פיצויים לפי ס' 197 לחוק התכנון והבניה.

 

הכותב הינו עו"ד המתמחה בתחום דיני המקרקעין ותכנון ובניה.

ליצירת קשר עם כותב המאמר עו"ד
עדי ברוך-לחץ כאן

 

המידע הנ"ל נכתב על דעת כותב המאמר בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם.
ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות.
כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.

Previous Page | Next Page
תגובות
Currently, there are no comments. Be the first to post one!
Click here to post a comment
      

פורטל עורך דין ועוד Lawdinet נועד לאפשר לך, הלקוח, לבחור עורך דין המתאים לך ביותר, על בסיס פרופיל מקצועי מפורט, הכולל תמונה, תחומי התמחות וישובי פעילות !
הפורטל משמש כבמה לפרסום עורכי דין פליליים, אינו ממליץ על עורך דין כזה או אחר, כאשר האחריות המלאה והבלעדית על נכונות ו/או דיוק המידע המפורסם בפורטל
לרבות פרטי עורכי הדין, כל מידע המפורסם מטעמם וזכויות היוצרים בגין תמונות / תיאורים ומאמרים המפורסמים מטעמם, היא של עורכי הדין ושלהם בלבד. עורכי הדין
והם בלבד נושאים באחריות לשירותים המוצעים וניתנים על ידם ולפורטל אין כל אחריות בגינם. פניה לעורך דין תועבר לעורך דין מתאים אחד או יותר.
למידע נוסף יש לעיין בתנאי השימוש.

אתרי משפט:
עורך דין תעבורה, תאונת עבודה, עורך דין משפחה יעקב בלס, משרד חקירות, Sitemap

עורך דין ועוד- סימן מסחר רשום- Copyright 2006 by Iris Almog | תנאי שימוש | הצהרת פרטיות |
_________________________________
אתר על ידי אתרים ת.ר. בע"מ  |  Site by AtarimTR LTD כניסה