Search  
Saturday, December 14, 2019 ..:: עורך דין פלילי » מאמרים »  דיני מיסים, מיסוי בינלאומי ::..   Login

פורטל עורך דין ועוד Lawdinet נועד לאפשר לך, הלקוח, לבחור עורך דין המתאים לך ביותר, על בסיס פרופיל מקצועי מפורט, הכולל תמונה, תחומי התמחות וישובי פעילות !
הפורטל משמש כבמה לפרסום עורכי דין פליליים, אינו ממליץ על עורך דין כזה או אחר, כאשר האחריות המלאה והבלעדית על נכונות ו/או דיוק המידע המפורסם בפורטל
לרבות פרטי עורכי הדין, כל מידע המפורסם מטעמם וזכויות היוצרים בגין תמונות / תיאורים ומאמרים המפורסמים מטעמם, היא של עורכי הדין ושלהם בלבד. עורכי הדין
והם בלבד נושאים באחריות לשירותים המוצעים וניתנים על ידם ולפורטל אין כל אחריות בגינם. פניה לעורך דין תועבר לעורך דין מתאים אחד או יותר.
למידע נוסף יש לעיין בתנאי השימוש.

אתרי משפט:
עורך דין תעבורה, תאונת עבודה, עורך דין משפחה יעקב בלס, משרד חקירות, Sitemap

 מאמרים בדיני מיסים Minimize

Current Articles | Categories | Search | Syndication

Saturday, November 17, 2007

 

 

הנדון:

היבטי המס של קרנות: הון סיכון, גידור ומזאנין (חלק ראשון – קרן הון סיכון)

 

 

                                        מאת:  אריה ליבוביץ, עו"ד[1]

 

 

 

 

הקדמה - סדר הדיון:

ברשימה שלהלן, נדון ונסקור בקצרה את היבטי המס של השקעות המבוצעות באמצעות קרן הון סיכון. ברשימתנו הבאה, נעסוק בהיבטי המס בהשקעות בקרנות מזאנין וקרנות גידור.

ברשימות קצרות אלו נבקש להציג את מהות הכלי הפיננסי הנדון (קרן הון סיכון, קרן גידור, קרן מזאנין) את המבנה הכללי – משפטי של אותן קרנות ולבסוף את היבטי המס.

הרשימות שלהלן יתבססו בעיקר על הוראות הביצוע שפורסמו, וכן על רולינגים שניתנו על ידי רשות המיסים. רשימה זו היות והיא עוסקת בקרן הון סיכון מתבססת כמעט רובה ככולה על הוראות הביצוע, מנגד הרשימה הבאה בנושא קרנות גידור וקרנות מזאנין, תעסוק בנושאים שאין בעניינן הוראות ביצוע מסודרות ולכן יתבססו על בעיקר על פרי רולינגים שפורסמו.

 

מהי השקעת "הון סיכון"?:

קרנות הון הסיכון החלו את פעילותן בישראל בראשית שנות ה-90 ביוזמה ממשלתית (קרנות “יוזמה"). עם השנים תחום זה התפתח באופן מואץ וכיום פועלות בישראל עשרות קרנות הון סיכון. קרנות אלו גייסו עד היום מיליארדי דולרים כאשר עיקרם של סכומים אלו הושקע בישראל.

הון סיכון כשמו כן הוא, המדובר בהשקעה בהון של החברה, אשר הסיכון הגלום בה לירידת ההשקעה לטמיון הינו גבוה. קרן הון סיכון הינה גוף המתמחה בהשקעות מסוג זה. מטרתם של גופים אלו לפזר את ההשקעות כך שכל "הצלחה" שתהיה תאפיל בעשרות מונים על ההשקעות שהתגלו ככושלות.

ככל הידוע לנו, רק פעם אחת עסק בית המשפט בהגדרת הביטוי "הון סיכון" וגם במקרה זה הדבר נעשה, כבדרך אגב.

בפסק הדין בעניין אכדיה[2], נדונה בקשתן של המבקשות לאישור תובענה אותה הגישו כתובענה ייצוגית. בית המשפט שדן בשיקולים השונים לאישור תובענה ייצוגית השווה זאת בדבריו באוביטר לחברות הון סיכון תוך, שהוא מאפיין פעילות הון סיכון כדלקמן (שם, עמ' ה-240):

" אם לא תינתן הדעת לכך, נראה את התופעה של הגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כתופעה דומה להתנהלותן של חברות הון סיכון בהקשר לכל מיני מיזמים עסקיים. החברות הללו מרבות להשקיע בידיעה שרוב המיזמים לא יצליחו והן מצפות להחזיר את תשומות ההשקעה שלהן ולזכות ברווח גדול באותו מיעוט של מיזמים שינחל הצלחה.  "

(ההדגשה הוספה)

הגדרה זו מאפיינת את מהות "הסיכון" והרווח שבפעילותן של קרנות אלו, בנוסף כמובן מאופיינות קרנות הון סיכון בכך שהחלק המרכזי שניתן בתמורה להשקעתם הינו בהון – ב-אקוויטי, בבעלות על המיזם.

 

שלבי ההשקעה של קרנון הון סיכון במיזם:

השקעת הון סיכון במיזם עסקי, יכול, שתעשה בכל אחד משלבי ההתפתחות של המיזם – הפירמה העסקית. יחד עם זאת, היכולת לשכנע גוף מסודר ובדרך כלל גדול, כמו קרן הון סיכון להשקיע ברעיון, ממש בתחילת דרכו הינה קשה יותר. בנוסף, חשוב לזכור, שלמועד גיוס ההשקעה יש משמעות גם ביחס לגודלו של ההון – EQUITY (להלן: "אקוויטי"), המועבר למשקיע. מסיבות אלו בדרך כלל, בשלב הראשון והמוקדם בהתפתחותו של מיזם – פירמה עסקית, נעשה גיוס ההון מאנשי עסקים/ משקיעים פרטיים. הללו מכונים בשפה המקצועית angel .

רק בשלב מאוחר יותר, מבוצעת הפניה אל קרנות הון הסיכון. הקרן משקיעה בדרך כלל סכום ניכר באופן משמעותי ולעיתים משתלטת על הפרויקט כולו. בתמורה היא מקבלת חלק משמעותי באקוויטי, כאשר היה ולבסוף מבוצע "אקזיט" טוב, הופכת ההשקעה לנושאת פרי, באופן משמעותי ביותר.   

 

המבנה המשפטי של קרן הון סיכון:

המבנה המשפטי המקובל[3] של קרן הון סיכון הינו בדרך כלל: שותפות מוגבלת זרה הרשומה בחו"ל בה משקיעים תושבי חוץ בלבד. שותפות זו נרשמת בישראל כ"שותפות חוץ מוגבלת" בהתאם לפקודת השותפויות[4]. לצד השותפות הזרה, במסגרת הקרן, פועלת שותפות נוספת, ישראלית, אשר בה שותפים משקיעים תושבי ישראל[5].

המשקיעים בשותפויות הנם משקיעים/שותפים מוגבלים (שאינם חבים בחובות השותפות) ולצידם שותף כללי (שאחריותו לחובות השותפות אינה מוגבלת), המנהל את עסקי השותפות. לעיתים מתקשר השותף הכללי עם חברת ניהול ("מנהל הקרן") לצורך ניהול שוטף של עסקי הקרן כאמור. בדרך כלל חברת הניהול הינה חברה הקשורה לשותף הכללי. חברה כאמור משמשת כלי למשיכת רווחים נוספים על ידי השותף הכללי.

תפקידו של השותף הכללי/מנהל הקרן הוא, בין היתר, לאתר את ההשקעות, להחליט על ההשקעות בהן, ללוות את ההשקעות, לתקצב אותן, לפקח על פעילות החברות, להיות מעורב בהתפתחותן ובשלב מאוחר יותר - בעת שההשקעות בשלות למימוש - לסייע בהנפקתן או במכירתן. בנוסף ובדרך כלל, השותף הכללי, הינו גם מי שיזם את הקמת הקרן ודאג לגיוס ההון הראשוני.

לקרנות הון הסיכון הפועלות בישראל משרדים בישראל מהם מבוצעות ומנוהלות ההשקעות בישראל. מנהל הקרן זכאי בדרך כלל לסכום של דמי ניהול בשיעור של 2% - 2.5% לשנה, המחושבים מהיקף הגיוס הכולל של הקרן ואילו השותף הכללי זכאי בדרך כלל ל-20% מרווחי הקרן "כדמי הצלחה". ככלל ובדרך כלל, אורך חייה של קרן הון סיכון מוגבל מראש ל-7 עד 10 שנים. לעיתים קיימת אפשרות להאריך את חיי הקרן בשנה עד שלוש שנים נוספות (בדרך כלל נקבעת תקרה למשך חיי הקרן של 7 שנים עם אפשרות להוסיף כל פעם שנה נוספת עד לתקרה סופית של 10 שנים). בתום חייה מתפרקת הקרן ויתרת הנכסים מחולקת למשקיעיה[6].

בעת מימוש ההשקעות על ידי הקרן, מחלקת הקרן את התמורה, בניכוי חלקו של השותף הכללי, למשקיעיה בה, לפי חלקם היחסי בקרן.

 

סכנות המס:

בפני קרן הון סיכון המאגדת בתוכה משקיעים ישראליים לצד משקיעים זרים עומדות סכנות שונות מהיבט המס ואלו הן:

1.1.    קיים חשש, כי ייקבע, שביחס לשותפים הזרים, הקרן, משרדיה ומשרדי השותף הכללי וחברת הניהול מהווים מוסד קבע בישראל;

1.2.    קיים סיכון, כי יראו את פעילות הקרן כעסק ולא כרווחי הון;

1.3.    קיים סיכון בדבר חובת דיווח פרטית על כל אחד מן המשקיעים בקרן, גם אם הינו תושב חוץ;

1.4.    קיים סיכון, כי יראו את כל השותפים בשותפות כבעלי מניות מהותיים בחבר בני אדם (גם אם יש בידם פחות מ-10%) בשל העובדה שהם משקיעים ביחד באופן קבוע ועל פי הסכם[7].

על מנת להימנע מחשיפה למכלול הסיכונים האמור, על הקרן ומנהליה לפנות לרשות המיסים לצורך השגת "פרי רולינג", אשר יסדיר ויבהיר את היבטי המס של המשקיעים השונים בקרן, והיבטי המס של הקרן עצמה.

באמצעות פניה מסודרת לרשות המיסים, ניתן להחיל על הקרן החדשה את הוראות ההסדר הקבוע בהוראות הפרשנות לפקודת מס הכנסה, אשר נחתם בין הנציבות לנציגות קרנות הון הסיכון. הסדר זה מאפשר להסיר את "העננה" מעל פעילותה של קרן הון הסיכון ול"ייצר" וודאות רבה למשקיעים.

 

הסדרי המס לקרנות הון סיכון- כרונולוגיה[8]:

ביום 23 בדצמבר 2001 הופצה הוראת ביצוע 24/2001 בנושא: "קריטריונים למתן אישור מקדמי למשקיעים תושבי חוץ בקרנות הון סיכון". במסגרת ה"ב זו תוארו מבנה קרנות הון הסיכון, פעילותן בישראל והקריטריונים לקבלת אישור מקדמי מנציב מס הכנסה לרבות הסדר המס על פי האישור המקדמי.

בעקבות הרפורמה במס הכנסה והמלצות ועדת רבינוביץ' בנושא, התקיימו מספר מפגשים עם האיגוד הישראלי לקרנות הון סיכון ונחתמו בין נציבות מס הכנסה לבין האיגוד הסדרים, באשר לקריטריונים החדשים לאישורים מקדמיים לקרנות הון סיכון (הסדר מיום 30.12.2002) ולמיסוי השותף הכללי בגין "דמי ההצלחה" שמקבל מהקרן (הסדר מיום 6.4.2003).

כמו כן, במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל אשר פורסם בספר החוקים ביום 1.6.2003 נקבעה סמכות בסעיף 63(ה) לפקודה לשינוי סיווג הכנסה של שותפויות מסוימות (קרנות הון סיכון) מהכנסה עסקית להכנסה הונית, בתנאים מסוימים.

 

המסגרת הנורמטיבית:

סעיף 16א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), מסמיך את שר האוצר להחזיר מס, כולו או מקצתו, לתושב חוץ אשר חיובו במס בישראל, יביא למיסוי עודף, מעבר למס במדינת מושבו. סמכות זו הואצלה על ידי שר האוצר לנציב מס הכנסה – כיום מנהל רשות המיסים.

סעיף 16א לפקודה, קובע כדלקמן:

" שר האוצר רשאי להורות על החזרת מס, כולו או מקצתו, לאדם שאינו תושב ישראל אם סכום המס שאותו אדם שילם בישראל עולה על הסכום שהותר לו, בגלל תשלום זה, בארץ מושבו הקבוע כזיכוי מן המס שחל באותה ארץ על הכנסתו שהושגה או שנבעה בישראל, גם אם הסכום לא הותר לו או לא ניתן לו כזיכוי בארץ מושבו, בשל הוראות קיזוז הפסדים באותה הארץ."

 

סעיף 65 לפקודה דן במיסוי שותפויות.

בהתאם להוראות סעיף 65 האמור, נקבעה מהותה של השותפות כגוף שקוף, בו מתחייב כל אחד מן השותפים במס באופן נפרד, כאשר חובות הדיווח הכללית של השותפות לרבות פרטיהם השונים של השותפים חלה על השותף הכללי ו/או השותף המייצג.

סעיף 63(ה) לפקודה, שהוסף במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, אשר פורסם ביוני 2003 קובע את סמכות הנציב לשנות את סיווגה של הכנסה עסקית של שותפות להכנסה הונית.

סעיף 63 לפקודה קובע כדלקמן:

" הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בעסק פלוני או במשלח-יד פלוני עוסקים שני בני-אדם או יותר יחד -

(1) יראו את החלק שכל שותף זכאי לו בשנת המס מהכנסת השותפות - והיא תתברר בהתאם להוראות פקודה זו - כהכנסתו של אותו שותף, והיא תיכלל בדו"ח על הכנסתו שעליו להגיש לפי הוראות פקודה זו;

(2) ראש השותפים, היינו אותו שותף מן השותפים תושבי ישראל ששמו נקוב ראשונה בהסכם על השותפות, - ואם אותו ראש השותפים אינו פועל, ראש השותפים הפועל - יערוך וימסור, לפי דרישת פקיד השומה, דו"ח על הכנסת השותפות בכל שנה, כפי שתתברר בהתאם להוראות פקודה זו, ויפרש בה שמם ומענם של השותפים האחרים שבפירמה ואת החלק שכל שותף זכאי לו בהכנסת אותה שנה; אם אין איש מן השותפים תושב ישראל, יערוך וימסור את הדו"ח מיופה כוח, סוכן, מנהל או עמיל של הפירמה היושב בישראל;

(3) על דו"ח כאמור יחולו הוראות פקודה זו בדבר אי-מסירת דו"ח או פרטים הנדרשים בהודעת פקיד השומה.

(ב) לא הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שעסק פלוני או משלח-יד פלוני מתנהל על ידי שני בני-אדם או יותר יחד, יראו את ההשתכרות או הרווחים של אותו עסק או משלח-יד כאילו הגיעו לאחד הזכאים לקבל חלק מהם, אשר פקיד השומה יבחר בו, והשומה תיערך בהתאם לכך; נערכה השומה כאמור לא יראו את השותפות כחבר בני-אדם לענין סעיף 162.

(ג) שום דבר האמור בסעיף זה אינו מונע מהשיג בערעור בהתאם לסעיפים 153 - 158, על החלטת פקיד השומה בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף זה.

(ד) שר האוצר רשאי לקבוע בצו סוגי שותפויות שיראו אותן לענין פקודה זו כחברה; קבע כאמור, יראו את השותפות לענין פקודה זו כאילו היא חברה, וסכום שחילקה השותפות לשותפים יראוהו כדיבידנד; לענין זה, "שותפות" - שותפות שיחידותיה הוצאו לפי תשקיף והן רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב או בבורסה אחרת שקבע שר האוצר לענין זה.

(ה) (1) המנהל רשאי להורות לענין שותפויות מוגבלות מסוימות שקבע, שיש להן הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1), כי יראו את הכנסתו החייבת של שותף מוגבל, שהתקיימו לגביו התנאים שקבע המנהל, כולה או חלקה, כרווח הון לפי חלק ה', למשך תקופה שאינה עולה על 183 ימים, והכל בתנאים ובתיאומים שהורה; לענין זה, "שותפות מוגבלת" ו"שותף מוגבל" - כמשמעותם בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה - 1975.

(2) שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי, בתקנות, להאריך את תקופת תוקפה של הוראה שנתן המנהל לפי פסקה (1) לתקופה, בתנאים ובתיאומים שקבע. "

(ההדגשות הוספו)

 

הסדר המס לקרנות הון סיכון כפי שהוא כיום[9]:

הסדר המס בהתאם לסעיף 16א לפקודה מותנה בפניה לנציב מס הכנסה ובקבלת אישור מקדמי. הנוסח המחייב הוא הנוסח שייחתם על ידי הנציב. ללא קבלת אישור מן הנציב יחולו הוראות המס הרגילות בפקודה, בכפוף להוראות אמנות המס.

 

2.       התנאים המקדמיים לקבלת האישור:

2.1.    את התנאים המקדמיים לאישור הסדר המס עבור הקרן יש לחלק לשתי קבוצות:

2.1.1.        הקבוצה הראשונה: התנאים שהיו בהסדר הישן משנת 2001 ואשר נותרו בתוקפם;

2.1.2.        הקבוצה השנייה: התנאים שנוספו/שונו בהסדר החדש משנת 2004.

2.2.    בקבוצה הראשונה מצויים התנאים הבאים:

2.2.1.        חלוקת המשקיעים לישראלים וזרים - בשותפות הזרה לה ניתן האישור המקדמי לא יהיו שותפים ישראלים. שותפים ישראלים יוכלו להשקיע לצד הקרן בשותפות ישראלית מקבילה הקשורה בהסכם השקעה עם הקרן.

2.2.2.        הגדרת "השקעות מזכות" - "השקעות מזכות" יוגדרו כדלקמן: השקעות בחברות ישראליות שעיקר עיסוקן הוא הקמה או הרחבה של מפעלים בתחומי תעשייה, חקלאות, תיירות, תחבורה, בנייה, מים, אנרגיה, תקשורת, מחשוב, רפואה, ביוטכנולוגיה או מחקר ופיתוח בתחומים הנ"ל.

2.2.3.        אופן ההשקעה – הקרן תבצע את השקעותיה כך שלפחות 75% מסכומי ההשקעה יושקעו בדרך של הקצאת מניות או אופציות על ידי החברות המושקעות.

2.2.4.        פיזור השקעות - הקרן תפזר את השקעותיה כך שלא יותר מ-15% מהונה יושקע בחברה אחת.

2.2.5.        אי החזקת "נכסים נזילים" - הקרן לא תחזיק פיקדונות כספיים או ניירות ערך סחירים לטווח קצר, אלא אם מדובר בהשקעת ביניים.

2.2.6.        אי החזקת נכסי מקרקעין - הקרן לא תשקיע בזכויות במקרקעין או באיגודי מקרקעין.

2.2.7.        איסור על ניכוי הוצאות מימון - לקרן ו/או למשקיעיה לא יותרו הוצאות מימון.

2.2.8.        חובות דיווח וניהול ספרי חשבונות - הקרן תנהל את הנהלת החשבונות שלה במשרדיה בישראל (לצורך כך יוקם משרד בישראל). ניהול פנקסי החשבונות יכול שיהיה בדולרים. הקרן תפתח תיק בפשמ"ג ותגיש דוחות כספיים מבוקרים על ידי רואה חשבון ישראלי בכל שנה ממועד הקמתה. במסגרת הדוחות השנתיים תידרש הקרן בדיווחים מפורטים הכוללים, בין היתר, פירוט המשקיעים (כולל סיווגם כמשקיעים פטורים או חייבים), פירוט ההשקעות בהן השקיעה הקרן ואישורים נוספים של רואי חשבון (כפי שניתן לראות בהסכם שנחתם מול הנציבות, חלקים אלו מבוצעים בפועל על ידי הנאמן).

 

2.3.    התנאים השיכים לקבוצת הקריטריונים (תנאים מקדמיים) השנייה הם כדלקמן:

2.3.1.        גיוס הון - הקרן תגייס התחייבויות להשקעה בסך של לפחות 10 מיליון דולר (מתושבים  ישראלים וזרים) כאשר לפחות 5 מיליון דולר יגויסו ממשקיעים זרים.

2.3.2.        מספר משקיעים מינימלי - מספר המשקיעים לא יפחת מעשרה משקיעים (ישראלים וזרים), שכל אחד מהם יחזיק לא יותר מ-20% בהון הקרן, למעט אם נקבע אחרת. כאשר מדובר במשקיע שהוא "קרן מרכזת" (fund of fund), ימנו את המשקיעים בקרן המרכזת כאילו השקיעו ישירות בקרן.

2.3.3.        מיקוד ההשקעה בישראל - הקרן תשקיע לפחות 50% מכספי ההשקעות שלה ב"השקעות מזכות" (הגדרת מושג זה הובאה לעיל), בישראל ובלבד ש-30% מכספי השקעות הקרן יהיו בחברות תושבות ישראל, שהידע המפותח הינו בבעלותן, ו/או בחברות חוץ המחזיקות בחברת בנות תושבות ישראל אשר הידע המפותח הינו בבעלות חברות הבנות - הישראליות.

2.3.4.        ביצוע ההשקעות על ידי הקרן - כל ההשקעות בחברות ישראליות ובחברות הקשורות לישראל ייעשו ישירות באמצעות משרד העסקים הקבוע של הקרן בישראל.

לבסוף נציין, כי בדרך כלל מקובל כי רשות המיסים דורשת תקופת החזקה מינימלית של המשקיעים בקרן העומדת על 9 חודשים.

 

הסדר המס:

3.       בהתקיים התנאים שפורטו לעיל ושנקבעו באישור המקדמי שהוצא לקרן יחולו הסדרי המס הבאים:

3.1.    הכנסות הקרן והמשקיעים המוגבלים הזרים בקרן יהיו פטורות ממס בישראל;

3.2.    הכנסות משקיעים מוגבלים מוסדיים בקרן שהם תושבי ישראל (קופות גמל, קרנות פנסיה וכו') - תהיינה פטורות ממס מכוח סעיף 9(2) לפקודה, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף האמור.

3.3.    בהתבסס על הסמכות הקבועה למנהל הרשות בסעיף 63(ה) לפקודה, ובהתקיים התנאים הקבועים באישור המקדמי, הכנסות המשקיעים המוגבלים תושבי ישראל ממימוש השקעות הקרן ייחשבו בידיהם לרווחי הון ובהתאם לכך, יחויבו במס בשיעורי מס רווחי הון.

 

הסדר המס לשותף הכללי בקרן

4.       "דמי הצלחה" + אופציות על דמי הצלחה:

4.1.    ככלל, השותף חייב במס בשיעור מלא (רווחי עסקים) על הכנסותיו מדמי ניהול ו/או דמי הצלחה. יחד עם זאת, בעקבות הסדרי המיסוי החדשים בנושא האופציות (רווח הון לרווחים מאופציות - 102 החדש) נקבע הסדר דומה גם לאותם ישראלים המרוויחים מדמי ההצלחה בקרנות הון סיכון, באמצעות אופציות. הסדר זה גם הוא בהתאם למה שסוכם ונחתם בין האיגוד הישראלי לקרנות הון סיכון ורשות המיסים מאפריל 2004. גם במקרה זה יחול ההסדר רק במקרה בו המדובר בקרן הון סיכון שקיבלה את אישורו של הנציב, ולאחר פניה לרשות המיסים לאישור הנאמן לתוכנית האופציות ולצורך קביעת שיעורי המס.

4.2.    מי רשאי להשתתף בתוכנית אופציות לדמי הצלחה שתחסה תחת הסדר המס? - תושבי ישראל שהם עובדים, יזמים, יועצים פנימיים, בקרן, בשותף הכללי או בחברת הניהול של הקרן (למעט יועצים חיצוניים של הקרן והגופים הקשורים לה דוגמת עורכי דין, רו"ח וכדומה), הזכאים במישרין או בעקיפין ל"דמי הצלחה" מהקרן. לעניין זה בעקיפין הינו לרבות גם החזקה בזכות לגדמי הצלחה באמצעות חברה. שיעור המס המשוקלל יחול גם במקרה זה והינו שיעור מס כולל וסופי עד לרמת היחיד.

4.2.1.        ההסדר חל על "אופציה" שהיא למעשה זכות של משתתף כלשהו (כפי שנראה להלן, עד רמת היחיד) להשתתף ברווחיו של השותף הכללי ממימוש השקעה של הקרן הון הסיכון ושלא כנגד הכספים שהושקעו בקרן (לעיל הגדרנו זאת כ"דמי הצלחה").

4.2.2.        כלל הרווחים מדמי הצלחה על פי הסדר זה ייחשבו לרווחים במסלול רווח הון. בהתאם, הזכויות לדמי הצלחה יועברו לנאמן ויוחזקו לתקופת חסימה מינימלית הקבועה בסעיף 102 לפקודה במסלול רווח הון, קרי, 24 חודשים מתום שנת המס שבה הוקצו הזכויות למשתתף[10].

4.2.3.        שיעור המס שיחול על "דמי ההצלחה" משמע מימוש האופציה, על ידי אותו "משתתף" בתוכנית שתאושר על ידי הנציב, יחושב כאופן הבא:

4.2.4.         בתחילה ייבדק יחס הון הקרן שמקורו במשקיעים זרים או בגופים הפטורים לפי סעיף 9(2) לפקודה ובין הון הקרן כולו. משקיעים אלו בשונה משאר המשקיעים, הינם פטורים מחד, ומנגד אין הם תובעים הוצאות בישראל. להלן, יקרא חלק זה "יחס משקיעים פטורים".

=

יחס משקיעים פטורים

(משקיעים ישראלים פטורים + משקיעים זרים)

(סך כל ההשקעות בקרן)

 

 

 

 


4.2.5.        לאחר מכן ייבחן חלקם של המשקיעים החייבים שהינו השלם (1) פחות "יחס משקיעים פטורים".

4.2.6.        חלק זה ייקרא מעתה "יחס משקיעים חייבים":

יחס משקיעים פטורים

=

יחס משקיעים חייבים

 


1   -                                                          

 

4.2.7.        בגין החלק המקביל ל"יחס משקיעים פטורים" יחול מס בשיעור 25%.

4.2.8.        בגין החלק המקביל ל"יחס משקיעים חייבים" יחול מס בשיעור המס השולי באותו המועד.

4.2.9.        שיעור המס המתקבל משקלול כאמורu ואשר יחול על אותם דמי הצלחה יהיה כדלקמן:

שיעור המס המשוקלל על "דמי הצלחה"

 


(יחס משקיעים חייבים X  50%) + ( יחס משקעים פטורים X25%) =

 

4.3.    ההסדר האמור יחול לגבי קרנות הון סיכון חדשות (שהחלו את הגיוס מיום 1.1.2003 ואילך). לגבי קרנות הון סיכון ישנות, יתייחס הסדר זה רק לגבי השקעות בחברות מטרה שיבוצעו מיום 1.1.2003, תוך שקלול יחס ההשקעות בהתאם. על הקרנות (הישנות) היה לפנות אל הנציב עד עובר ל-31.12.03 לצורך אישור פרטי ההסדר.

4.4.    להלן פירוט הנוסחאות שיחולו על "דמי הצלחה" בקרנות ישנות:

יחס השקעות עד לתאריך

ה- 1.1.03

 


=

סכום ההשקעות שבוצעו עד ה-1.1.03

סך התחייבויות הקרן (בניכוי דמי ניהול)

 

יחס השקעות עד לתאריך ה- 1.1.03

 

=

יחס השקעות מיום

 

ה- 1.1.03

 


1   -

 

5.      

שיעור המס המשוקלל על "דמי הצלחה" של קרן ישנה

הנוסחה לשיעור המס שיחול הינה כדלקמן:

יחס השקעות עד לתאריך

ה- 1.1.03

שיעור המס המשוקלל על "דמי הצלחה" כפי שחושב לעיל ביחס לקרן חדשה

X

50%

+

X

יחס השקעות מיום

ה- 1.1.03

=

 

 

 

 

 

 


6.       "דמי ניהול":

6.1.    אין הסדר מיוחד ומכאן שחברת הניהול תשלם מס חברות בשיעורים הרגילים על רווחים אלו.

 

 

מילות מפתח:

אריה, ליבוביץ, תכנון, תיכנון, מס, מיסים, מיסוי, בינלאומי, חוזה, הפסדים, קיזוז, משפחתית, arye, leybovich , בינלאומי, עו"ד, קרן, הון, סיכון, מזאנין, גידור, fund ; capital , mezzanine, hedge

 

 

 

 



[1]           עוסק בתכנון מס, מיסוי בינלאומי, הקמת חברות זרות, נאמנויות ופאונדיישנים. עוסק רבות בהסדרי מס מול הרשויות וייצוג בבתי משפט. סוגיות מס של תגמול עובדים (אופציות), יהלומנים והשקעות נדל"ן בחו"ל. מחברם של מאות מאמרים וכן של הספרים: מיסוי נאמנויות,  אמנות מס 111 טבלאות, אנציקלופדיית אמנות מס כרך ב', סדרת ספרי מע"מ, בעל מדור קבוע לתכנוני מס בירחון ידע למידע. מ"מ יו"ר ועדת המיסים בלשכת עוה"ד בת"א; חבר ועדות מיסים, המכס והמע"מ בלשכת עורכי הדין ומרצה בפורומים מקצועיים (לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס, חשבים – HPS ועוד)

 [2]              בש"א 19983/06, אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל - מנהל המכס ומס בולים. מיסים כא/2 (אפריל 2007) ה-31

[3]              תיאור המבנה המשפטי של קרן הון סיכון, להלן, מבוסס על ה"ב 24/01.

[4]              בעניין זה ראו ההוראות הרלבנטיות בפקודת השותפויות הקובעות כדלקמן:

" 74. הגדרות

בפרק זה -

"שותפות חוץ" - שותפות שנתכוננה מחוץ לישראל;

"ניהול עסקים" - פתיחת מקום עסק בישראל בין במישרין ובין על ידי סוכן.

 75. חובת רישום

(א) שותפות חוץ לא תנהל עסקים בישראל אלא לאחר שנרשמה בישראל, ואם היא שותפות מוגבלת - טעון הרישום היתר מאת שר המשפטים.

(ב) שותפות המנהלת עסקים בישראל בניגוד להוראות סעיף זה, דינה - קנס 3,750 לירות.

 76. דרכי רישום

רישומה של שותפות חוץ שאיננה כבר רשומה יהיה במשלוח הודעה לרשם בדואר, או במסירתה לידו, כשהיא חתומה ביד השותפות ומכילה פרטים אלה:

(1) שם השותפות;

(2) מהות העסק בדרך כלל;

(3) שמו המלא, מענו, הגדרו ואזרחותו של כל אחד משותפיה;

(4) שמותיהם של השותפים המורשים לנהל את עניני השותפות, ולחתום בשמה, זולת אם כולם מורשים לכך;

(5) תקופת קיומה של השותפות, אם נקבעה לה תקופה, ויום תחילתה;

(6) השם והמען של תושב ישראל המורשה לקבל בשביל השותפות כתבי בי-דין והודעות שיש להמציא לשותפות;

(7) לענין שותפות מוגבלת, גם הודעה שהשותפות היא מוגבלת ופרטים על כל שותף מוגבל, הסכום שהכניס ואם שולם במזומנים או בדרך אחרת, ואם שולם במלואו.

77. שותפות חוץ מוגבלת

(א) הודעה של שותפות מוגבלת יגיש הרשם לשר המשפטים והוא רשאי, לפי שיקול דעתו המוחלט, להתיר את רישום השותפות בישראל או לסרב.

(ב) התיר שר המשפטים את הרישום, יודיע הרשם על כך לשותפות, ולאחר מכן תהא השותפות רשאית להתחיל בעסקיה. "

[5]              ה"ב 24/01.

[6]              לרוב כאשר מבצעים הארכה של חיי הקרן, מפחיתים במקביל את סכום דמי הניהול להם זכאית חברת הניהול בכל שנה משנות האורכה.

[7]              סעיף 88 לפקודה מגדיר בעל מניות מהותי כדלקמן:

" "בעל מניות מהותי" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר-בני-אדם;

בהמשך מגדיר המחוקק באותו סעיף את הביטוי "יחד עם אחר" כדלקמן:

" "יחד עם אחר" - יחד עם קרובו, וכן יחד עם מי שאינו קרובו ויש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע על פי הסכם בעניינים מהותיים של חבר-בני-האדם, במישרין או בעקיפין;"

[8]              התיאור הכרונולוגי בהתאם לה"ב – 14/04.

[9]              בהתאם לה"ב 14/04 ובהתאם להוראות החב"ק (מס הכנסה), עמ' 90.1 ואילך.

[10]             נציין שהוראת המעבר שנקבעה בתיקון 147 לפקודה ביחס לסעיף קטן 2 בהגדרת במונח "תום תקופה"

                בסעיף 

             102 קובעת כדלקמן:

" לעניין הקצאת מניות נעשתה לפני יום 1.1.06, יקראו את פיסקה (2) בהגדרת "תום התקופה" כך:

(2) בחרה החברה במסלול רווח הון - תקופה של שלושים חודשים מיום ההקצאה או תקופה של עשרים וארבעה חודשים מיום שבו הוקצו מניות והופקדו בידי נאמן לפי בחירתו."

Previous Page | Next Page
      
 דיני מיסים- אינדקס נושאים Minimize
  
עורך דין ועוד- סימן מסחר רשום- Copyright 2006 by Iris Almog   Terms Of Use  Privacy Statement