שמך:*
טלפון ליצירת קשר:*
כתובת המייל שלך:*
ישוב מגורים:*
שירות מבוקש:*
תיאור הפניה: 
הפניה תועבר: 
Send

 מאמרים - פורטל עורך דין ועוד Minimize

Current Articles | Categories | Search | Syndication

Wednesday, December 31, 2008

 

תנאי הסף להפעלת אמצעי גביה מנהליים מכוח פקודת המסים (גביה)

מאת: עו"ד דב גלעד כהן°

 

מה הם תנאי הסף בלעדיהם-אין להפעלת אמצעי גביה מנהליים
על ידי רשויות מקומיות לשם גביית קנסות חניה מאת חייבים
[1]?

פתח דבר[2]

פקודת המסים (גביה) משנת 1929, הינה המקור הנורמטיבי לפתיחה ושימוש בהליכי גבייה מנהליים נגד חייבים, לשם גביית חובות מסוגים מסויימים שהוכפפו להוראותיה.  בין אלה, ניתן למצוא גם חובות לרשויות מקומיות שמקורם בעבירות ברירת משפט, ובראשם – קנסות חניה. זאת, מכוח הוראת סעיף 70 לחוק העונשין, הקובע:

 

קנס שלא שולם במועדו, יחולו על גבייתו הוראות פקודת המסים (גביה).[3]

 

אמצעי הגביה נשוא פקודת המסים שונים מאמצעי גביה אחרים המוסדרים בדברי חקיקה בעלי תכלית דומה-עד-זהה, כדוגמת חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995 (להלן – "חוק המרכז"), בכך שהליכי הגביה המנהליים נעדרי כל בקרה או פיקוח אינהרנטיים מטעם בתי המשפט, לשכות ההוצאה לפועל או המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. משמע, הסמכות שהוענקה לרשות מכוח פקודת המסים, למעשה, פוטרת אותה לחלוטין מן הצורך לפנות לערכאות לשם הוכחת החוב וקבלת גושפנקא לגבייתו. לא בכדי נחשבים הליכי הגביה המנהליים לאמצעי מהיר, נוח ו"יעיל" לגביית חובות.  לא אחת נעשה ניסיון על ידי רשויות מקומיות לעקוף את דיני ההתיישנות[4] החלים על חובות אלה, תוך ניסיון להעשיר את קופתן, גם מקום בו החוב הנטען, כשלעצמו, שנוי במחלוקת.

 

לא מעט ביקורת נשמעת כלפי פקודת המסים וההליכים הננקטים מכוחה ויש המגדירים אותה "דרקונית" ו"ברוטאלית"[5], בייחוד לאור העובדה שרשויות מקומיות רבות מגייסות לצורך המלאכה חברות גביה פרטיות המרוויחות את שכרן מתוך הסכומים אשר הצליחו לגבות מן החייבים בפועל, תוך השתת הוצאות עתק הנלוות להליכי הגביה המנהליים, על החייב.  מאידך, יש המבקשים להזכיר כי לאור מצבן הכלכלי העגום של מרבית הרשויות המקומיות, מתן כלי "יעיל" וכוחני לגביית חובות, עשוי, במידה רבה, להוות אינטרס ציבורי לגיטימי.

 

לאחרונה נדרש לסוגיה זו בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט גדעון גינת) אשר בפסק דין יוצא דופן קבע כי השימוש בהליכי גביה מנהליים על ידי רשויות מקומיות כברירת מחדל לגביית חובות, אינו מידתי ולפיכך – אינו חוקתי[6]. ראוי להביא את הדברים כלשונם:

 

66. ספק בעיניי אם הגביה המינהלית היא חוקתית, בעידן שלאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו...

67. בעידן שלאחר חקיקתו של חוק היסוד, מובן כי יש לפרש בצמצום רב ככל האפשר את הסמכות של הרשות המקומית לנקוט בהליכי גביה מינהליים. בעידן שלאחר חקיקתו של חוק היסוד, יש לתת לסמכות שילטונית המגבילה זכויות יסוד, פרשנות צרה ככל האפשר... דין קודם יתפרש על רקע עקרונות היסוד הקבועים בחוקי היסוד...

 

76. מצב כזה המוצג לפנינו, שבו הגביה המינהלית היא ברירת המחדל, אינו תקין. לא יתכן שהפניה בתביעה משפטית היא המוצא האחרון, ולא הראשון. הליך של גביה מינהלית צריך להיות המוצא האחרון. הוא צריך להיעשות במקום שבו כלו כל הקיצין...

 

... ככלל, הרשות המקומית אינה רשאית לפנות להליכי גביה מינהליים, טרם שמיצתה את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים רגילים.

 

91. גם ההפניה של הליכי הגביה המינהליים לחברות גביה חיצוניות, כפי הנעשה בפועל במקרים לא מעטים, עשויה לעורר קושי. חברת גביה חיצונית פועלת למטרות רווח כספי. אמת, האישור הסופי לנקוט בהליכי גביה נעשה על ידי גורם ברשות המקומית. עם זאת, כל בר דעת מבין כי ברשות מקומית גדולה, לא ניתן לבחון כל מקרה לגופו. הרשות סומכת ידיה במרביתם של המקרים על שיקול הדעת של חברת הגביה. קיים חשש להפעלה לא ראויה של שיקול הדעת. [ההדגשות שלי – דג"כ]

 

עד אשר תצא הלכה ברורה ומחייבת לעניין ההיבטים החוקתיים הקשורים להליכי הגביה המנהליים, או עד אשר יאות המחוקק להתאים את פקודת המסים לרוח המהפכה החוקתית וייצור הרמוניה חקיקתית[7] עם דברי חקיקה מקבילים לה, מובאת בפני הקורא רשומה שמטרתה לבאר מה הם תנאי הסף בלעדיהם-אין להפעלת הליכי גביה מנהליים על ידי רשויות מקומיות, לשם גביית קנסות חניה מאת חייבים.

 

נקודת המוצא

נקודת המוצא לפתיחה בהליכי גביה מנהליים, היא סעיף 4(1) לפקודת המסים:

 

4. הוצאה לפועל בשל אי-תשלומים

(1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא, ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך חמישה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באופן המותנה להלן.

 

כאמור, זוהי נקודת מוצא בלבד ("באופן המותנה להלן") שאינה טומנת בחובה את הפרוצדורה כולה (אף שמקריאת הסעיף דומה שהוא מקיף את כולה), ויש לעקוב אחר יישומן המלא והכרונולוגי של הוראות פקודת המסים ותקנות המסים בדקדקנות, לשם מימוש הסמכות המנהלית כדין.

 


תנאי סף ראשון: קנס שהוטל כדין, חוב חלוט

"הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא"

תנאי ראשון להפעלת אמצעי הגביה המנהליים הוא קנס שהוטל כדין והפך חלוט. על כן, תנאי לכניסה לדלת-אמותיה של פקודת המסים הוא קיומם של כל אלה:

1.                דו"ח החניה ניתן כדין נגד מבצע העבירה, מכוח החוק המסדיר זאת[8];

2.                הקנס נשלח למבצע בדואר רשום בתוך שנה[9] – או – בתוך שנתיים אם הוכיח בעל הרכב שלא חלה עליו אחריות לביצוע העבירה[10];

3.                חלפו 90 יום מעת שנמסרה למבצע הודעת הקנס, והנ"ל לא הגיש בקשה לביטול הקנס ו/או לא הגיש בקשה להישפט[11] (משמע: הקנס הפך חלוט).

4.                המבצע לא שילם את הקנס.

5.                טרם חלפו עשר[12] שנים מן המועד בו הקנס הפך חלוט ועד אשר ביצעה הרשות המקומית פעולה אקטיבית לשם מימוש גבייתו.

 

תנאי סף שני: דרישה בכתב

"ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו"

 

1.                על הרשות המקומית לשלוח למבצע דרישה בכתב לתשלום הקנס.

2.                הדרישה תהא ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת לתקנות המסים[13].

 

אין חובה לשלוח את הדרישה לחייב בדואר רשום, אך הרשות תתקשה להוכיח את שליחתה אם לא תעשה כן.

 


תנאי סף שלישי: הוצאת כתב הרשאה על ידי פקיד גביה

"יתן פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מסים"

 

בהתמלא שני התנאים הקודמים, על מנת להתחיל בפעולות גביה אקטיביות, על פקיד הגביה ברשות המקומית לתת כתב הרשאה בידו של גובה מס, המסמיך אותו לסור למענו של החייב ולדרוש ממנו לפרוע את החוב מיידית (בפועל – לקבל מזומן או המחאה).

פירוט התנאים הנדרשים:

1.                פקיד גביה שהוסמך כדין:

1.1.         מדובר בעובד ציבור ששר האוצר מינהו להיות פקיד גביה[14].

1.2.         נדרשת המלצת שר הפנים למינוי[15].

1.3.         מילוי הוראות מנכ"ל משרד הפנים[16]:

ü      על ראש הרשות המקומית לשלוח בקשה בכתב המפרטת את שם המועמד, מספר תעודת הזהות שלו ותפקידו ברשות המקומית.

ü      יש להמציא אישור מטעם היועץ המשפטי של הרשות שבו יצויין כי העובד שהומלץ למנותו הינו עובד ציבור ללא עבר פלילי, וכי הוא כשיר וראוי להתמנות לתפקיד.

ü      יש לצרף את פרוטוקול מליאת הרשות המקומית ובו החלטה המאשרת את המינוי.

1.4.         המינוי פורסם ברשומות[17].

 

2.                גובה המס התמנה כדין:

2.1.         גובה המס התמנה לתפקידו על ידי הממונה על הגביה ברשות המקומית[18].

2.2.         כשהמדובר בגובה מס שהינו עובד חברה פרטית המספקת שירותי גביה, יש למלא אחר הוראות מנכ"ל משרד הפנים[19]:

ü      זהותו של המועמד לשמש גובה המס ידועה לרשות המקומית.

ü      מדובר בתושב ישראל שמלאו לו 21 שנים.

ü      המועמד לא הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון או עבירה פלילית הכרוכה באלימות או בעבירות מרמה ב-10 שנים שקדמו למתן האישור, וכן לא מתנהלים נגדו למיטב ידיעתו באותו מועד חקירה פלילית או הליכים משפטיים בגין עבירה פלילית כאמור.

ü      עיסוקיו האחרים או מקצועו אינם עשויים ליצור ניגוד עניינים עם עבודתו בחברת הגביה[20]..

 

3.                כתב ההרשאה יהא ערוך לפי טופס 2 שבתוספת לתקנות המסים[21].

 

תנאי סף רביעי: דרישת פירעון

"ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו"

 

1.                על גובה המס לדרוש מן החייב לפרוע את חובו[22].

2.                דרישת הפירעון תהא ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת לתקנות המסים[23].

 

לשם הטלת עיקול על מטלטלי החייב – ראו תנאי סף שישי.

 

תנאי סף חמישי: אזהרת החייב

סרב החייב לפרוע את החוב, אף שנדרש לכך כדין על ידי גובה המס (תנאי רביעי):

1.                על גובה המס להמציא לחייב אזהרה לפני פריצה ערוכה לפי טופס 3א שבתוספת לתקנות המסים[24].

2.                יש למסור את האזהרה לחייב באופן אישי ("ככל האפשר לחייב עצמו"), ובהעדר יכולת לעשות כן, באחד האופנים הבאים[25]:

ü      המצאה למי שמצוי בבית החייב (שאינו קטין).

ü      אם החייב או מי שמצוי בביתו מסרב לקבל את האזהרה – רק אז ניתן להדביק על הדלת החיצונית (יש לרשום את מועד הביצוע).

ü      שליחה בדואר רשום (ישנה חזקת מסירה ביום השישי).

 

תנאי סף שישי: חלפו 48 שעות ממועד הדרישה ועד הטלת העיקול

"ולגבותו אם לא ישלמנו על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב"

 

סרב החייב לפרוע את החוב, אף שנדרש לכך כדין על ידי גובה המס (תנאי רביעי):

1.                בחלוף 48 שעות ממועד הדרישה, או 8 ימים ממועד שליחתה בדואר רשום, רשאי גובה המס להיכנס[26] לחצרי החייב ולתפוס את מטלטליו ולהטיל בהם עיקול.

2.                העיקול יעשה בנוכחות עד אחד לפחות[27].

 

תנאי סף שביעי: ניתן כתב הרשאה מיוחד המאפשר לפרוץ לחצרי החייב

אם החייב לא פרע את חובו למרות שנדרש לכך כדין (תנאי סף רביעי), ולמרות שהוזהר כדין מפני פריצה לחצריו (תנאי סף חמישי), רשאי הממונה על הגביה לתת בידי גובה המס כתב הרשאה מיוחד המתיר לו לפרוץ בכוח לחצרי החייב.

פירוט התנאים הנדרשים:

1.                ממונה על הגביה, שהוסמך כדין, נתן בידי גובה המס כתב הרשאה נוסף[28].

2.                כתב ההרשאה הנוסף ערוך לפי טופס 8 שבתוספת לתקנות המסים[29].

3.                חלפו 48 שעות ממועד המצאת האזהרה (תנאי סף חמישי), או 8 ימים ממועד שליחתה בדואר רשום.

4.                הפריצה תבוצע בשעות היום ובנוכחות שוטר[30].

 

סיכום

פקודת המסים מקנה לרשויות מקומיות סמכויות מרחיקות לכת בכל הקשור לגביית חובות שמקורם בקנסות חניה. סמכויות אלה, למעשה, פוטרות את הרשות המקומיות מלפנות לבתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל, כשאר בעלי חוב, לשם גביית חובות להם היא טוענת. אם לא די בכך, הרי שרשויות מקומיות רבות מפקידות את מלאכת הגביה בידיהן של חברות גביה פרטיות המעסיקות גובי מס – שעל הכשרתם וכישוריהם אין כל פיקוח, למעט היותם בני 21, נעדרי עבר פלילי (והשוו לתפקיד מוציא לפועל).

 

מפאת העובדה שמדובר בפקודה דרקונית המאפשרת לפגוע בזכויות היסוד החוקתיות של האזרח, יש להקפיד על קלה כבחמורה ביישום הוראותיה. על כן, מקום בו לא התקיים תנאי סף מן המפורטים, במלואו, אזי חוקיותם של הליכי הגביה המנהליים פוקעת והעוסקים במלאכה עשויים להיות חשופים לביצוע עבירות פליליות חמורות, בינהן – סחיטה בכוח או באיומים, הסגת גבול, היזק בזדון, תקיפה ועבירות פריצה והתפרצות שונות – בלא שיעמוד להם סייג לאחריות הפלילית.

 

*-*-*



° דב ג. כהן, משרד עורכי דין; הזכויות שמורות.

[1] בחרנו להתמקד בקנסות חניה הנגבים מאת החייב עצמו (ולא צדדים שלישיים), אך הדברים רלוונטיים, בשינויים המחוייבים, לחובות נוספים עליהם חלה הפקודה.

[2] החוקים הרלוונטיים לרשומה זו: פקודת המסים (גביה) (להלן –"פקודת המסים"); תקנות המסים (גביה), תשל"ד-1974 (להלן – "תקנות המסים"); חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן – "חסד"פ"); תקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 (להלן – "תקסד"פ"); חוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – "חוק העונשין").

[3] וראו גם סעיף 229(ב) לחסד"פ.

[4] עת"מ (נצרת) 1043/05 אחים גרינפלד ושות' נ' מועצה מקומית משהד, תק-מח 2006 (4) 6358.

[5] פרוטוקול מס' 399 מישיבת ועדת הכלכלה, מיום 13.11.2007, הצעה לסדר היום (דיון מהיר): ענישת האזרח באמצעות קנסות החניה של חה"כ דוד אזולאי; שחר הזלרוקן, "להגביל את הברוטאליות של העיריות", YNET, 22.11.2007. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3474496,00.html.

[6] עת"מ 3061/06 רכבת ישראל נ' עיריית חדרה, מיום 19.9.2007 [אתר נבו], פסקאות 54-104.

[7] לעניין ההרמוניה החקיקתית ראו א' ברק פרשנות במשפט, כרך ב, פרשנות החקיקה, בעמ' 327 ואילך; תשומת לב לכך שגם חוק המרכז חל על גבייתם של קנסות שמקורם בעבירות קנס שניתנו על ידי רשות מקומית (ראו סעיף 1 לחוק המרכז, הגדרת המונח "חוב"). מדוע בוחרות הרשויות המקומיות לפעול עצמאית באמצעות פקודת המסים (גביה)? התשובה לכך פשוטה – אין על פעולתן כל ביקורת מובנית, אלא שהאזרח צריך לכתת רגליו ולתור אחר סעד רלוונטי בבתי המשפט, תוך שגובי המס נושפים בעורפו.

[8] חוקי עזר עירוניים, לרוב.

[9] סעיף 225א לחסד"פ; סעיף 44א לתקסד"פ; תשומת לב הקורא לשתי הגישות העיקריות הקיימות נכון לכתיבת שורות אלה באשר להוכחת שליחת הודעת הקנס בדואר רשום, האחת – גישתו של כב' השופט מודריק במסגרת עפ"א (ת"א) 8329/05 גל אריאלה נ' עיריית תל אביב [אתר נבו], והשנייה – גישתו של כב' השופט רוזן במסגרת עפ"א (ת"א) 80059/07 גנאל אברהם נ' עיריית תל אביב [אתר נבו].

[10] יש לדרוש לעיין בהוכחה זו, בייחוד כשהמדובר במכתבי "הסבה" הנשלחים על ידי חברות ליסינג וחברות להשכרת רכבים.

[11] סעיף 229 לחסד"פ; לאחר שנשלחה על ידי המבצע בקשה לביטול הקנס, ובהנחה שזו נדחתה – נשלחת תשובת התובע למבצע, בצירוף הודעת קנס חדשה, אותה יש לשלם בתוך 90 יום, או להגיש כנגדה בקשה להישפט.

[12] קיים בלבול ביחס לתקופת התיישנות העונש בעבירות תעבורה בכלל ועבירות חניה בפרט, כאשר הנטייה היא לסווג את עבירות הקנס שהן עבירות חניה כ"חטא" שתקופת התיישנות העונש החלה עליהן היא 3 שנים. למעשה, לאחר תיקון פקודת התעבורה (מס' 51), התש"ס-2000, חזרו עבירות אלה והוגדרו כ"עוון", שתקופת התיישנות העונש החלה עליהן היא 10 שנים. ראו לעניין זה רע"א 10200/07 מזל מנצורי-טחורש נ' מדינת ישראל ואח', מיום 1.4.2008 [אתר נבו].

[13] תקנה 1 לתקנות המסים.

[14] סעיף 2(1) לפקודת המסים.

[15] סעיף 12ד לפקודת המסים.

[16] חוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' 2/2007 מיום 25.3.2007, עמוד 4, סעיף 2. ניתן להורדה בכתובת http://www.pnim.gov.il .

[17] סעיף 2(1) לפקודת המסים.

[18] סעיף 2(1) לפקודת המסים; התנאים למינויו של הממונה על הגביה ברשות המקומית זהים לאלה של פקיד גביה.

[19] חוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' 2/03 מחודש מרץ 2003, עמודים 12-17, ובפרט פרק 9 סעיף 7. ניתן להורדה בכתובת http://www.pnim.gov.il .

[20] רלוונטי בעיקר כשהמדובר בחוקר פרטי ו/או במוציא לפועל.

[21] תקנה 2 לתקנות המסים.

[22] קיימת מחלוקת באשר לשאלה האם הדרישה צריכה להיות מאת החייב עצמו, באופן אישי, שמא מפאת הלכת השיתוף בין בני זוג – די בכך שגובה המס יעמיד את הדרישה הנ"ל גם לזוגתו של החייב; ויודגש: אין לך דרישת פירעון בלא שקדמה לה דרישה בכתב (תנאי סף שני), לא ניתן "לדלג" על איזה מתנאי הסף.

[23] תקנה 3 לתקנות המסים.

[24] תקנה 3א לתקנות המסים.

[25] תקנה 3ב לתקנות המסים.

[26] סעיף 5(1)(א) לפקודת המסים + תקנה 4(א)(1) לתקנות המסים; בשלב זה, חל איסור על גובה המס להפעיל כוח או לפרוץ לחצרי החייב.

[27] תקנה 4(א)(1) לתקנות המסים.

[28] סעיף 5(4) לפקודת המסים.

[29] סעיף 5(4) לפקודת המסים + תקנה 22 לתקנות המסים.

[30] סעיף 5(4) לפקודת המסים + תקנה 22 לתקנות המסים.

Previous Page | Next Page
תגובות
Currently, there are no comments. Be the first to post one!
Click here to post a comment
    

פורטל עורך דין ועוד Lawdinet נועד לאפשר לך, הלקוח, לבחור עורך דין המתאים לך ביותר, על בסיס פרופיל מקצועי מפורט, הכולל תמונה, תחומי התמחות וישובי פעילות !
הפורטל משמש כבמה לפרסום עורכי דין פליליים, אינו ממליץ על עורך דין כזה או אחר, כאשר האחריות המלאה והבלעדית על נכונות ו/או דיוק המידע המפורסם בפורטל
לרבות פרטי עורכי הדין, כל מידע המפורסם מטעמם וזכויות היוצרים בגין תמונות / תיאורים ומאמרים המפורסמים מטעמם, היא של עורכי הדין ושלהם בלבד. עורכי הדין
והם בלבד נושאים באחריות לשירותים המוצעים וניתנים על ידם ולפורטל אין כל אחריות בגינם. פניה לעורך דין תועבר לעורך דין מתאים אחד או יותר.
למידע נוסף יש לעיין בתנאי השימוש.

אתרי משפט:
עורך דין תעבורה, תאונת עבודה, עורך דין משפחה יעקב בלס, משרד חקירות, Sitemap

עורך דין ועוד- סימן מסחר רשום- Copyright 2006 by Iris Almog | תנאי שימוש | הצהרת פרטיות |
_________________________________
אתר על ידי אתרים ת.ר. בע"מ  |  Site by AtarimTR LTD כניסה