Search  
Sunday, August 25, 2019 ..:: עורך דין פלילי » מאמרים » דיני בנקאות ::..   Login

פורטל עורך דין ועוד Lawdinet נועד לאפשר לך, הלקוח, לבחור עורך דין המתאים לך ביותר, על בסיס פרופיל מקצועי מפורט, הכולל תמונה, תחומי התמחות וישובי פעילות !
הפורטל משמש כבמה לפרסום עורכי דין פליליים, אינו ממליץ על עורך דין כזה או אחר, כאשר האחריות המלאה והבלעדית על נכונות ו/או דיוק המידע המפורסם בפורטל
לרבות פרטי עורכי הדין, כל מידע המפורסם מטעמם וזכויות היוצרים בגין תמונות / תיאורים ומאמרים המפורסמים מטעמם, היא של עורכי הדין ושלהם בלבד. עורכי הדין
והם בלבד נושאים באחריות לשירותים המוצעים וניתנים על ידם ולפורטל אין כל אחריות בגינם. פניה לעורך דין תועבר לעורך דין מתאים אחד או יותר.
למידע נוסף יש לעיין בתנאי השימוש.

אתרי משפט:
עורך דין תעבורה, תאונת עבודה, עורך דין משפחה יעקב בלס, משרד חקירות, Sitemap

 מאמרים בדיני בנקאות Minimize

Current Articles | Categories | Search | Syndication

Sunday, July 08, 2007

 

                                       מהפכה במסגרת האשראי

 

                                     מאת: אבי זילברפלד, עו"ד ונוטריון                                                            

 

'מסגרת אשראי' כהגדרתה בחוק,  הינה הסכום המירבי שבנק הסכים מראש לכבד במסגרתו משיכות מהחשבון של הלקוח.

 

המציאות הישראלית מלמדת, כי מרבית בתי האב בישראל (כמו גם בתי עסק) נהגו , כדבר שבשגרה, לחרוג מהמסגרת המאושרת.

ברור, כי חריגה מהמסגרת המאושרת גוררת בעקבותיה תשלום 'תוספת סיכון' לבנק,  והריבית שהבנק גובה במצב זה, הינה ריבית חריגה הגבוהה מהריבית המוסכמת ביחס לאשראי שבמסגרת.

בעקבות הנחיית המפקח על הבנקים, לבנקים, להפסיק נוהג זה, עומדת תופעה זו, שאינה מקובלת בחו"ל, לעבור מן העולם אף בארצנו.

 

כל איש עסקים, או מי שקרוב לעסקי בנקאות, יודע כי לעיתים קרובות הבנקים עצמם מעלימים עין מתופעת החריגה מהמסגרת המאושרת, ובד"כ הדבר נעשה כאשר בידם בטחונות ראויים מן הלקוח.

 

קצרה היריעה מלפרט כאן את כל הסוגיות שבאו לידי ביטוי בפסיקה ביחס למסגרת האשראי, ונתמקד בשתי נקודות בלבד:

 

א.                גובה המסגרת.

ב.                 הפסקת המסגרת ע"י הבנק.

 

גובה מסגרת האשראי:

 

גובה המסגרת אמור להקבע בהסכמה בין הלקוח לבנק, בהתאם לצרכי הלקוח, אך במיוחד בהתאם לבטחונות שהוא יעמיד לטובת הבנק, להבטחת יתרת החובה.

 

 יש לדעת, כי הערכת הבטחונות נעשית עי הבנקים לפי שיקול דעתם, והם אינם בשווי מלא של הנכסים המשועבדים, בין אם מדובר בשיקים, רכבים או מקרקעין.

 

הריבית על יתרת החובה בתוך מסגרת האשראי, מחושבת על בסיס היתרות היומיות הנובעות ממשיכות והפקדות בחשבון, וכאמור לעיל, הינה נמוכה בהשוואה לשיעור הריבית החל על יתרות החורגות מהמסגרת המאושרת.

 

לעיתים, זקוק הלקוח לסכומי כסף גדולים יותר מהסך שהוקצב לו במסגרת האשראי, ואזי תלוי הוא בחסדי הבנק בבקשו הגדלת מסגרת האשראי (ולו לפרק זמן קצר), או להלוואות , אשר אף הן סוג של אשראי מאושר.

 

יודגש, כי בהתאם לחוקי הבנקאות, הבנק אינו רשאי לסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותי ניהול חשבון בנק ללקוח, אך אין הוא חייב לתת אשראי.

 

הפסיקה הוסיפה וקבעה כי מחד גיסא, עצם מתן האשראי, וקביעת גובה האשראי נתונה לשקול דעת הבנק, ומאידך גיסא הבנק אינו אפוטרופוס ללקוחותיו, ושעה שאלו לא עומדים על זכותם לבקש ו/א להגדיל מסגרת אשראי בחשבונם (ע"מ להקטין תשלומי ריבית חובה) אין הבנק חייב לעשות זאת במקומם.

 

לדעתנו, פסיקה זו מחויבת ברענון המחשבה, וזאת נוכח ההלכות החדישות יותר של חובת תום הלב (המוגברת) וחובת האמונים של הבנקים ללקוחותיהם.

 

אכן, אין להטיל על הבנקים להיות 'מנהל העסקים' של לקוחותיהם. ברם, מנסיוני, ישנם מקרים רבים בהם הבנק מחזיק בבטחונות של לקוחותיו, בסכומים העודפים בהרבה על פני גובה המסגרת המאושרת, ובכל זאת משיקולים מסחריים שלהם הם מאפשרים ללקוח לחרוג מהמסגרת (שהלא נוכח הבטחונות - אין לבנק סיבה לחשוש מחדלות פרעון), ובאופן זה הם גורפים ריבית חריגה גבוהה ויקרה, תחת להגדיל ללקוח את המסגרת ולהתאימו לרמת הבטחונות.

 

נראה לנו, כי  שעה שהלקוח מבקש הגדלת המסגרת בנסיבות אלו והבנק לא נענה לבקשה, מחמת סיבה מוצדקת כלשהיא, הרי שמדובר בהפרת חובת הנאמנות, וחובת תום הלב של הבנק, באשר הבנק מעדיף את התעשרותו הוא , על פני טובת הלקוח.

 

ברם, כל מקרה ונסיבותיו. לדעתי, יתכנו נסיבות בהן אף כשהלקוח לא דורש זאת מיוזמתו, בכל זאת חובת תום הלב של הבנק תצדיק יעוץ ראוי ללקוח לעשות כן, ובהעדר יעוץ כזה תקום הפרה של חובות הבנק ללקוח.

 

הפסקת המסגרת ע"י הבנק

 

מעצם הקביעה כי עצם מתן האשראי נתון לשיקול דעת הבנק נגזרת המסקנה כי "ברצותו מחיה וברצותו ממית", מסקנה אליה נחשפים כל יום יותר יותר לקוחות.

 

ובכן, אמת כי הבנק רשאי להפסיק את מתן האשראי, בהתאם לשיקוליו העסקיים, אך זכות זו אינה שרירותית, והיא כפופה , בעיקר, לחובת תום הלב המוטלת עליו.

 

כך, לדוגמא, הפסקת האשראי אינה יכולה להיעשות עקב גחמה אישית של מי מפקידי הבנק כנגד הלקוח, היא אינה יכולה להיעשות ללא סיבה סבירה (הרעה במצב הבטחונות/תזרים מזומנים, יציבות הלקוח וכדו'), והחשוב מכל ככלל, היא אינה יכולה להיעשות "מהיום למחר": חובת תום הלב מחייבת את הבנק לאפשר ללקוח לתקן את המחדל בגינו ראה הבנק לנכון להפסיק את האשראי, ובכל מקרה חייב הבנק ליתן ללקוח התראה מראש שתאפשר התארגנות בזמן סביר. הבנק חייב לגלות אחריות ואכפתיות לא רק לכספו, כי אם גם למצבו של הלקוח, ולתוצאות הקשות העלולות להיגרם לו (או לעסקו) עם הפסקה מיידית של ברז האשראי.

הפרת חובה זו של הבנק, תאפשר ללקוח לתבוע נזקיו מהבנק.

 

המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל הינה, כי שומה על כל אדם לבחון את גובה המסגרת המאושרת בחשבונו, האם היא משקפת את צרכי/צרכי העסק, האם יש מקום להגדילה נוכח מצבים של חריגה מהמסגרת, ובהתאם יש לבקש התאמתה לצרכים ולבטחונות.

 

יודגש: הרשום לעיל הינו מידע כללי וראשוני בלבד, שבוצע ללא קבלת כל הנתונים והעובדות, ולפיכך הוא לא נועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי קונקרטי, ומדוייק.

 

ליצירת קשר עם עו"ד אבי זילברפלד-   לחץ כאן

Previous Page | Next Page
תגובות
Currently, there are no comments. Be the first to post one!
Click here to post a comment
      
 אינדקס נושאים-דיני בנקאות Minimize
    
עורך דין ועוד- סימן מסחר רשום- Copyright 2006 by Iris Almog   Terms Of Use  Privacy Statement